|תמונה_בטקסט7734| נתחיל את הטיול הרגלי בפִּיאצָה דָנְטֶה, כיכר גדולה המוקפת בניינים מרשימים מהמאה ה=18. הכיכר נקראה על שם המשורר והפילוסוף האיטלקי דָנְטֶה, ובמרכזה ניצב פסלו. מאחורי הפסל תראו אכסדרת עמודים מרהיבה מהמאה ה=18, שנבנתה במקור לכבוד שליט העיר מבית בורבון, ומעליה מגדל שעון. משמאל למבנה, המשמש היום כניסה למתחם חינוכי, חבוי שער אָלבָּה (Port'Alba), שנבנה ב=1625 ומוביל אל העיר העתיקה. |תמונה_בטקסט7740| עברו בשני מעברים מקורים וחצו את הכביש כדי להמשיך אל Via S. Pietro a Maiella. בכיכר הבאה, Piazza Luigi Miraglia‬‏, עקפו מימין את הכנסייה והמשיכו עד לצומת שבה הופכת הסמטה לאחד משלושת הרחובות הראשיים של הרובע העתיק, וִיָה דֶה טְרִיבּוּנָאלִי (Via dei Tribunali). אבל עוד לפני שתיכנסו אל הרחוב השוקק, פנו ימינה בסמטה הצרה Via raimondo de sangro di sansevero, ולקראת סופה תראו משמאלכם את הכניסה לקָפְּלָת סָן סֶבֶרו. אחרי שתתפעלו מהפסלים היפים בקפלה הבארוקית, חזרו באותה סמטה ופנו ימינה אל וִיָה דֶה טְרִיבּוּנָאלִי. אחרי כ=150 מ' תגיעו אל כנסיית מריה הקדושה של הנשמות בכור המצרף, שבקומת המרתף שלה התקיים פולחן דתי יוצא דופן. |תמונה_בטקסט7745| המשיכו באותו רחוב עד שתגיעו לכיכר סן גָאֶטָנוֹ (Piazza San Gaetano), שם ממוקמת הכניסה לנאפולי התת קרקעית. אם אינכם מתקשים בהליכה ו/או סובלים מקלסטרופוביה, מומלץ להיכנס כאן לבטן האדמה ולגלות עולם מרתק. |תמונה_בטקסט7749| באזור כיכר סן גָאֶטָנוֹ יש הרבה פיצריות, בתי קפה ומאפיות, ולכן זהו מקום מצוין לעצור בו להפסקת קפה או ארוחת צהרים. לארוחה מהירה, קחו קונוס של דגים או פירות ים מטוגנים ב-Ristopescheria la tana della sirena, או פיצה מטוגנת מ-A' Puteca D'a Pizza; לארוחה מלאה, כולל מנות בשריות וקינוח, היכנסו ל-Antica Trattoria Da Carmine לפני או אחרי האוכל כדאי לבקר ב-Limoné, שם תוכלו לטעום ולקנות לימונצ'לו וליקרים נוספים. אחרי שאספתם כוחות, המשיכו בוִיָה דֶה טְרִיבּוּנָאלִי עוד כ=200 מ' ואז פנו שמאלה ל-Via Duomo. הליכה קצרה ברחוב הזה תביא אתכם אל הדוּאוֹמוֹ, הקתדרלה של נאפולי. |תמונה_בטקסט7752| אחרי הביקור בקתדרלה, חזרו באותה הדרך אל כיכר סן גָאֶטָנוֹ, ושם פנו שמאלה אל Via San Gregorio Armeno, רחוב נחמד עם חנויות קטנות ודוכני מזכרות. אם פתוח, בקרו בסדנה של Ferrigno Umberto והתרשמו מהדמויות המיוצרות שם. הרחוב הזה יוביל אתכם עד סְפּאקָנאפּולִי (ראו מסגרת), המחולק למספר מקטעים בעלי שמות שונים; כאן הוא נקרא Via San Biagio Dei Librai. פנייה שמאלה תביא אתכם אל בית החולים לבובות. אחרי הביקור, חזרו על עקבותיכם והמשיכו ברחוב עד הכיכר הקטנה פּיאצֶטָה נילוֹ (Piazzetta Nilo), שם ניצב פסל מפתיע של האל נילוס שמניק תינוק. |המסגרת|חוצה נאפולי סְפּאקָנאפּולִי (Spaccanapoli, מילולית "פיצול נאפולי") הוא רחוב צר וארוך המשמש ציר תנועה ראשי בנאפולי מאז ימי הרומאים וכשצופים לעבר מרכז העיר מקסטל סָנְט'אֶלְמוֹ אפשר להבחין בבירור. הרחוב, הדרומי מבין שלושת הראשיים בעיר העתיקה, ממשיך במערב גם לתוך הרובע הספרדי. לאורך הרחוב תראו אינספור כנסיות, ארמונות ובניינים עתיקים מרשימים, כמו גם בתי קפה, חנויות קטנות ונחמדות וכיכרות הומות אדם. הרחוב נחלק לשבעה מקטעים, שלכל אחד מהם יש שם אחר, והשם סְפּאקָנאפּולִי לא מופיע בשום מקום - כך שאולי לא תדעו אפילו שאתם הולכים בו... המשיכו בסְפּאקָנאפּולִי, ששמו משתנה כעת ל-Via Benedetto Croce, עד שתגיעו אל פינת Via Santa Chiara. כאן תראו משמאלכם את מתחם סנטה קיארה, אי של רוגע ברובע ההומה. |תמונה_בטקסט7783| המתחם נמצא בשוליה של כיכר גדולה, פִּיאצָה דֶל גְ'זוּ נוּאוֹבוֹ, שמקורה בהתרחבות העיר לכיוון מערב בתחילת המאה ה=16. כיום מסמנת הכיכר את הגבול המערבי של העיר העתיקה, ובלבה ניצב עמוד שבראשו פסל של מרים הבתולה. באיטלקית מכונים עמודים מסוג זה |הנטה|גוּליָה (guglia)|סנטה|, וזהו הגבוה מביניהם בעיר. הכיכר קרויה על שמה של כנסיית גְ'זוּ נוּאוֹבוֹ, אחת היפות ביותר בנאפולי, שכדאי בהחלט לבקר בה. זוהי נקודת הסיום של מסלול ההליכה, ממנה תוכלו לשוב לנקודת ההתחלה או להמשיך ולטייל בסביבה. |תמונה_בטקסט7786| +---אם נותר לכם כוח, תוכלו להמשיך מכאן אל וִיָה טוֹלְדו והרובע הספרדי.---+

הרובע הספרדי הוקם במאה ה=16 ממערב לוִיָה טוֹלְדו כשיכון לחיילים ספרדים, ומכאן שמו. כיום זוהי שכונת פועלים ענייה, שיש לה קסם משלה: סמטאות צרות וצפופות, כביסה תלויה בין הבתים, מהחלונות הפתוחים בוקעים קולות רמים, מוזיקה וריחות של תבשילים. אם אתם מתעניינים באמנות רחוב ורוצים לחוות את רוח השכונה ללא מחיצות, אל תחמיצו את ציורי הקיר של מראדונה. ברחבי השכונה יש הרבה מקומות נחמדים ואותנטיים לאכול ולשתות בהם, אבל רבים מהם הומי אדם ויתכן שתצטרכו לחכות בתור. בין השאר, תוכלו לאכול פיצה מטוגנת ב-Pizza fritta או פסטה ב-Da Maria. כשמסתובבים בשכונה, בייחוד בשעות הערב או הלילה, חשוב להשגיח על החפצים האישיים. |תמונה_בטקסט7770|

מתחת לרחובות הסואנים של נאפולי מסתתר עולם תת קרקעי מרתק. היוונים היו הראשונים שחפרו מנהרות וחללים תת קרקעיים באדמת הטוּף הגעשית, אבל הרומאים היו אלה שהרחיבו את החפירה לשטח עצום של עשרות קילומטרים רבועים. מתחת לפני הקרקע חצבו אבנים לבנייה ובנו מאגרי מים, אמות מים ואפילו תיאטרון, שנבנה בהוראת נירון קיסר (הוא אף נהג להופיע בו בעצמו). במהלך ההפצצות של מלחמת העולם השנייה שימשו המנהרות התת קרקעיות מקום מקלט לעשרות אלפים מתושבי העיר. הביקור במנהרות מתקיים במסגרת סיור מודרך, האורך כשעה וחצי וכולל הליכה של קרוב לשעה במנהרות ואולמות תת קרקעיים ואחריו ביקור קצר בכמה מקומות ברחובות הסמוכים, שבהם ניתן לראות עד כמה העבר וההווה של נאפולי שלובים זה בזה. בין השאר תראו קירות לבֵנים מהתקופה הרומית בדירה של אישה מקומית, חלקים מהתיאטרון הרומי שהתגלו במוסך לתיקון אופנועים ועוד. |תמונה_בטקסט7749| הסיור מרתק, אבל הוא כולל ירידה בעשרות מדרגות לעומק של יותר מ=40 מ' מתחת לפני הקרקע, כך שאינו מתאים למתקשים בהליכה או לסובלים מקלאוסטרופוביה.

ציר הקניות הראשי של נאפולי, שאורכו יותר מקילומטר, נמתח בין פִּיאצָה דָנְטֶה לבין פִּיאצָה דֶל פְּלֶבִּישִיטוֹ וגובל ברובע הספרדי. לאורך הרחוב תמצאו סניפים רבים של מותגים בינלאומיים עממיים, בהם Pull & Bear, זארה, H&M, ברשקה ורבים אחרים, לצד דוכני רחוב שבהם מוכרים חולצות של שחקני כדורגל, כובעים, תיקים, משקפי שמש ועוד. בניגוד לרוב החנויות בנאפולי, שסגורות ביום א', בוִיָה טוֹלְדוֹ פתוחות חנויות רבות שבעה ימים בשבוע ומאפשרות להאריך את חוויית הקניות. ברחוב תוכלו לראות גם את המבנה המרשים של מרכז הקניות הוותיק Galleria Umberto I ואת תיאטרון סן קרלו. |תמונה_בטקסט7762|

בראש גבעת ווֹמֶרוֹ (Vomero) מתנשא מבצר מהמאה ה=13 המשקיף לנוף עוצר נשימה של נאפולי והסביבה. לאורך השנים שופץ המבצר והורחב, ורק במאה ה=16 הוא קיבל את צורתו הנוכחית, כוכב בעל שישה קודקודים (קצת דומה למגן דוד). במשך מאות שנים שימש המבצר מחנה צבאי ולאחר מכן בית סוהר, ואילו היום שוכן בקומה העליונה מוזיאון קטן ומוצלח לאמנות מודרנית של יוצרים מנאפולי וממחוז קָמפָּניָה. עבודות האמנות אמנם מעניינות, וכמוהן גם ההיסטוריה המרתקת המתגלה למבקרים בלוחיות=הסבר באנגלית ובאיטלקית על קירות המבצר האדירים, אבל הכוכב האמיתי הוא הנוף. ככל שמטפסים מעלה נעשים הנופים מרהיבים יותר, כשהשיא הוא שביל מוגבה המקיף את הגג ומספק תצפית פנורמית של 360 מעלות על כל שכונותיה של נאפולי, הגבעות המקיפות את העיר, מפרץ נאפולי, הר וֶזוּב, קאפרי ואיים נוספים. תרגישו כאן כאילו אתם על גג העולם, גבוהים אפילו יותר מהמטוסים שממריאים מנמל התעופה, שגם הוא פרוש עמוק למרגלותכם. |תמונה_בטקסט7720| בקומת הגג יש בית קפה קטן ונחמד, שגם הוא משקיף על הנוף. אחרי שתשתו קפה או משקה קל, עם או בלי עוגה, אנו ממליצים לחצות את רחבת הגג כדי לראות מעקה כסוף בצד הפונה למפרץ ועליו כתובת ברייל באורך של תשעה מטרים. |תמונה_בטקסט7724| חשוב לציין שהביקור במבצר מחייב הליכה מרובה, חלקה בעלייה, ולכן אינו מומלץ למתקשים בהליכה. כדי לעלות למבצר, סעו שתי תחנות בפוּניקוּלָר שיוצא מתחנת Montesanto ורדו בתחנה האחרונה, Morghen, במרחק הליכה קצרה מהכניסה. סביב המבצר פרושה השכונה האמידה ווֹמֶרוֹ (כשם הגבעה), ונחמד לטייל בה מעט לפני שחוזרים למרכז העיר. ניתן לחזור בפוּניקוּלָר או לרדת ברגל ברחוב המדרגות וִיָה פֶּדָמֵנְטִינָה.

טיילת נעימה שנמתחת לאורך שפת הים ורצופה נקודות תצפית נהדרות על מפרץ נאפולי. טיול רגלי נינוח לצד המים הוא בגדר מסורת עתיקת יומין בקרב הנפוליטאנים, וגם היום בסופי שבוע ובשעות אחר הצהריים אפשר לראות משפחות מקומיות רבות מטיילות בלוּנְגוֹמָארֶה, לצד תיירים מרחבי העולם. בקצה הטיילת אי אפשר לפספס את המראה המרשים של קסטל דל'אובו, המבצר העתיק ביותר בנאפולי. לאורך של הטיילת יש מלונות חמישה כוכבים ומסעדות יוקרתיות, וברחובות המקבילים תמצאו בוטיקים, גלריות ובתי קפה נחמדים. |תמונה_בטקסט7728|

באחד המוזיאונים החשובים בתחום בעולם כולו מוצגים, בין השאר, ממצאים מפּוֹמפֵּיי, הֶרְקוּלָנֵאוּם וסטאבּיָי - הערים שחרבו בהתפרצות הר הגעש וֶזוּב בשנת 79 לספירה. בשלוש הקומות של הבניין המרשים מהמאה ה=16 מוצגים אוספים נדירים מימי יוון ורומא וכן מתקופת הרנסאנס; בין השאר תראו כאן פסלים, פסיפסים, ציורי קיר, כדים, תכשיטים, מטבעות, כלי נשק ועוד. |תמונה_בטקסט7713| אחד החדרים המסקרנים מוקדש לאמנות אירוטית מפּוֹמפֵּיי. בחדר, המכונה "החדר הסודי", מוצגים פסלים וציורי קיר המייצגים מגוון תנוחות מיניות ונועדו להקל על המבקרים בבית הזונות של פּוֹמפֵּיי לבחור את התנוחה המועדפת עליהם. מרתקים במיוחד החללים שבהם מוצג אוסף "יוון הגדולה" (Magna Graecia), ובהם פסלים, פסיפסים וחפצי חן מתקופת ההתיישבות היוונית באיטליה, החל במאה השמינית לפנה"ס. לתערוכה זאת נדרש כרטיס נפרד. בקומת הקרקע יש בית קפה - למקרה שתעייפתם במהלך הביקור - ואפשר לנוח גם על ספסל בחצר הפנימית היפה. |תמונה_בטקסט7715|

כדי להגיע למקום הזה, בלב הרובע הספרדי, תצטרכו לטפס בסמטה תלולה. בסופה, בחצר מגודרת למחצה, יש אוסף גדול במיוחד של ציורי קיר שבהם מככב הכדורגלן דייגו מראדונה. אמנם בעוד מקומות בעיר תגלו ציורי קיר שלו, חלקם טובים יותר מבחינה טכנית, אבל המקום הזה מיוחד במינו ולא רק בגלל הכמות של הציורים. אי אפשר להשוות את האווירה אותנטית, השמחה המתפרצת והערצה הלא מעורערת לשחקן הכדורגל הארגנטינאי שניכרת כאן. לא נדיר לחזות בשירה ספונטנית של האנשים שמתאספים כאן, כולל קפיצות והנפות ידיים: "עולה, עולה, עולה, דייגו, דייגו!", כאילו הכדורגלן מעולם לא עזב את העיר, ואת עולמנו. גם אם אינכם אוהדי כדורגל, קשה להישאר אדישים למקום הזה. |תמונה_בטקסט7774| |המסגרת|דייגו של נאפולי במהלך טיול רגלי בנאפולי, במיוחד בעיר העתיקה וברובע הספרדי, אי אפשר להתעלם מדמותו של דייגו מראדונה, מגדולי שחקני הכדורגל בכל הזמנים, שמופיעה על חולצות, מזכרות וציורי קיר. למה הפך הכדורגלן הארגנטינאי למושא הערצה ענקית כל כך בנאפולי? בין השנים 1984 ל-1991 מראדונה שיחק במדי נאפולי והוביל את הקבוצה לשיאים שאיש לא העז לחלום עליהם: נאפולי זכתה בגביע אופ"א ב-1989, בשתי אליפויות של הסרייה א' ב-1987 ו-1990 ובאותה שנה גם בסופר קאפ האיטלקי. במהלך השנים בהן שהה בנאפולי מראדונה הסתבך בפרשות פליליות שונות והואשם בקשרים עם המאפיה המקומית, אבל זה לא העיב על ההערצה העיוורת כלפיו. באופן מסוים ניתן לומר שהוא עלה לדרגה של כמעט קדוש, כפי שאפשר לראות ממזבחות קטנים ברחבי העיר, שבמרכזם תמונתו של מראדונה מעוטרת בפרחים, כשלעיתים מופיע מעל סימן אינסוף או המספר 10 (מספר החולצה שלו) משולב בתוך המילה Dios, אל באיטלקית. |תמונה_בטקסט7773|

הבניין המהודר, שנקרא על שמו של מלך ספרד קרלוס השלישי, הוא בית האופרה העתיק ביותר באירופה שפועל באופן רציף באותו מבנה. כשנחנך, ב-1737, הוא נחשב לבית האופרה הגדול בעולם, עם יותר מ-3,000 מקומות ישיבה. בין המוזיקאים המפורסמים שנקשרו בשמו היו רוסיני, ששימש כמנהל המוזיקלי בשנים 1822-1815, ג'וזפה ורדי, פוצ'יני ורבים אחרים. בנוסף לאופרות מועלים כאן קונצרטים של מוסיקה קלאסית ומופעי בלט. אם אתם חובבי הז'אנר, כדאי לבדוק בעת תכנון הטיול את לוח המופעים ולהזמין כרטיסים מראש. בתיאטרון נערכים כמה פעמים ביום סיורים מודרכים, באורך של חצי שעה. הסיורים באנגלית מתקיימים ב-11:30 וב-15:30.

הקתדרלה הגדולה, הדוּאוֹמוֹ, היא מקום מושבו של ההגמון של נאפולי. היא נבנתה בין סוף המאה ה=13 לתחילת המאה ה=14 על חורבותיהן של שתי בזיליקות קדומות יותר, ששרידים מהן שולבו במבנה החדש יותר. החזית חוותה מספר שינויים במאה ה=19, אך השער המקורי מהמאה ה=15 נשמר. חלל הפנים של הקתדרלה מעוטר בעושר רב, כולל מבחר ציורי קיר, חלונות ויטראז' ופסיפסים, חלקם מקוריים (מהמאה ה=13). בין השאר תראו כאן ציור מקורי מאת לוקה ג'וֹרדאנוֹ ואגן טבילה מעוטר בפסיפסים מהמאה הרביעית לספירה. במאה ה=16 נבנתה מתחת למזבח הראשי קריפטה, אליה הועברו שרידיו של ינואריוּס (או גֶ'נארוֹ באיטלקית), הקדוש המגן על העיר. |המסגרת|נס הדם על פי האמונה המקומית, מתרחש בדוּאוֹמוֹ נס גדול פעמיים בשנה. בשבת הראשונה שלפני יום א' הראשון בחודש מאי, וכן ב־19 בספטמבר, מוציאים מהקריפטה שני בקבוקונים שבהם נמצא דם קרוש של ינואריוּס הקדוש, שהיה ההגמון של העיר במאה השלישית לספירה. אם הדם הקרוש הופך לנוזל, עתידה של העיר מובטח.