אתרים

האיים הירוקים קורפו, פּאקסי ואנטיפּאקסי, המשתרעים בין הקצה הדרומי של איטליה לחלקה המערבי של יוון היבשתית, הם האיים הצפוניים ביותר בארכיפלג היוֹני. קורפו, האי השני בגודלו בארכיפלג, אחרי קֶפָלוֹניָה, הוא שילוב מרתק של ישן לחדש. לאורך קו החוף היפה יש אתרי נופש קוסמופוליטיים כמו בֶּניצֶס וסידארי, ובהם מלונות חדישים, ברים תוססים ושלל הזדמנויות לספורט ימי, כשלשיפולי הר פָּנטוֹקרָטוֹר צמודים כפרים מסורתיים. קורפו העתיקה היא לבה הפועם וההיסטורי של בירת האי, ויש בה רחובות מקסימים ומרוצפי־אבן, מבצרים עתיקים וארמונות פאר. האיים הקטנים יותר, פּאקסי ואנטיפּאקסי, ידועים ביופיים הטבעי ומתפארים בעיירות נעימות, במפרצים ובחופי־רחצה.

המחוז הקטן ביותר ביוון (Λευκάδα) מורכב מאי ראשי ומכמה איי לוויין, בהם מֶגאניסי, ספּארטי, מאדוּרי וסקוֹרפּידי. האי הראשי, לֶפקאדָה, מקושר ליוון היבשתית בשני גשרים. בקצה הצפון־מזרחי של האי נמצאת בירתו, העיירה לֶפקאדָה. העיירה מלאת אווירה, ורבים מבנייניה נבנו מחדש בסגנונן המקורי, לאחר שרעש אדמה פקד את האזור ב־1948. האי הציורי מתפאר בצמחייה עבותה ובנופים הרריים עוצרי־נשימה, בכרמי זיתים וענבים וביערות של ברוש, אורן וצפצפה הגולשים אל קו המים. החוף המערבי סלעי, ובו עשרות מפרצונים זעירים וחופי רחצה נופיים - כמו פּוֹרטוֹ‭ ‬קאציקי היפהפה - ואילו החוף המזרחי ידוע באתרי הנופש הפופולריים נידרי ופֶּרִיָאלי. מדרום לכאן משתרע מפרץ ואסיליקי המהולל, גן־עדן לגולשי רוח.

קֶפָלוֹניָה (Κεφαλονιά) היפה, הסלעי והמיוער, שבו 250 ק"מ של חופים, הוא הגדול באיים היוניים, והשישי בגודלו ביוון. על האי חולשת הפסגה הגבוהה ביותר בארכיפלג, זו של הר אָינוֹס (Όρος Αίνος), המתנשא לגובה של 1600 מ' מעל פני הים. בכל פינה באי יתגלו לעיניכם נופים מסחררים. נחלים תת־קרקעיים, מערות עמוקות, חופים זרועי חלוקים, מדרונות תלולים של טבע פראי ומעיינות טבעיים;‏ כל אלה הם חלק מהמרקם הגיאולוגי של קֶפָלוֹניָה. האי השכן איתקה (Ιθάκη) שוכן מצפון־מזרח לנמל הראשי של קֶפָלוֹניָה, סאמי. זהו אי שליו ובתולי, שעל פי המסורת היה ביתו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס. כמו אחיו הגדול ממערב, גם איתקה יושב עוד בתקופה הפרהיסטורית.

זאקינתוֹס (Ζάκυνθος) הוא האי הדרומי ביותר באיים היוֹניים, ויש בו הרים נישאים מכוסי ברושים, וגם חופים חוליים נפלאים - בהם חוף נאבאיוֹ המפורסם וחוף לָגאנאס, המשמש בית לצב הים החום הנמצא בסכנת הכחדה. באי גם מספר מערות ימיות, שהידועה והמרהיבה שבהן היא המערה הכחולה. ממצאים מעידים על כך שזאקינתוֹס יושב עוד בעת העתיקה, אף שלא שרדו בו כמעט מבנים מאותם ימים. בירתו, העיירה זאקינתוֹס, וגם העיירות והכפרים הקטנים יותר, חרבו כמעט כליל ברעש האדמה שהרעיד את יוון ב־1953, אך מאז נבנו היישובים מחדש.